ארכיון עבור “מרץ, 2006”

Socket 3

21:35
להישען קדימה ולהקשיב לשיחות הנוגעות אלייך. להתכווץ בחשש ולסגת. למה אנשים בכל מקום מדברים, ולמה אני רצה אל הדלת?
אל תגידו לי, אני כבר יודעת.

15/3/06, 09:13
"כמו משיח בועל [גואל?] אותי על מיטת קוצים
ולהבא כשתאכל בובות במקום פנים
לפחות תדע את מי להאשים
וכשתשכיבני על מיטות מזמרות
דאג שידייך יהיו נקיות"

20/3/06, 00:05
You mean to say I can bruise you?

The power of saliva vs. the power of heartbeat
It's spitting in the mirror and falling in love with my reflection

23/3/06, 23:58

זה קצת כמו לנסוע לתל אביב בלי איפור, עם האנגאובר וחום. לחייך למצלמה חברית ולגלות את התמונות החיוורות משוטטות באינטרנט בשעות לאחר מכן.
זה קצת כמו לשבת איתך בשולחנות של מקדונלדס בסנטר ולהשקיף על שלטי הפרסומות. לספוג את החום דרך החלונות. לבהות אחד בשני בעייפות ולשתוק, כי שנינו חסרי סבלנות, וחבל שאני לא מעשנת, כי צללית של סיגריה היתה מתאימה.
זה קצת כמו לבהות בתקרה כשאתה יושב ממש לידי. זה קצת כמו להסיט את המבט אלייך ולגלות את עינייך נעוצות בחוזקה בנקודה על הקיר.
זה קצת כמו לקרוא מכתבים בתיבה לא שלך. מציצנות, סקרנות, פחד מפני חדירה לתודעתו של אחר. זה קצת כמו לדעת דברים לפני שהם נאמרים בקול.
זה קצת כמו לשבת מולך, על הספסל בסנטר ולהביט בדיזינגוף מלמעלה. זה קצת כמו המבט העייף שלך, והאנחות השקטות שלך, ולהרגיש לא רצויה.
זה קצת כמו שני צללים מול חלון. אחד מפהק ושני מעשן.

24/3/06, 00:06
קיר לבן וספסל. אנחנו על הספסל, שותקים, בוהים בחלל הלבן שמולנו.
אתה מגרד באף ומפהק בקול. בדלי סיגריות מפוזרים בחוקיות מופלאה לרגלייך למרות שאינך מעשן. מבטך משועמם.
אני מסתכלת עלייך מפהק ומישירה מבט בחזרה אל הריק. מבט עצוב ומבקש חמלה נפרש על פרצופי. אולי אני לא רוצה לבהות בכלום.
גם אתה קצת כלום.

יושבים על ספסל שעומד לפני קיר לבן. בכל רגע השמש עתידה לזרוח מעל לראשי ולהביא עימה סחרחורות וחולשה. כי ככה היא, השמש, קצת כואבת בעיניים.
מתקרבת, משעינה ראשי על כתפך ואתה מביט בי לרגע, מופתע. עיניי נעצמות ואתה משלב את ידייך.
גם אתה קצת עצוב.

זה הגהנום שלנו.

מימס