ארכיון עבור “יולי, 2014”

Iridium

הורמונים מזרימים מחשבות אקזיסטנציאליסטיות בורידים שלי. לפעמים אני חושבת שהחיים קורים במקומות אחרים, ולפעמים אני חושבת שהחיים לא קורים לכולם בדיוק באותה המידה. שיוויון בחלוקת הכלום. הרמוניה של גסיסה.

אני מכורה לאהבה ולריגושים שהיא מביאה עימה. אהבה רומנטית היא התנאי היחיד להתעניינות שלי באדם אחר מלבדי. גם סקס מעורר בי עניין, אך זהו עניין זמני, רדוף ודועך שמתאדה כלא היה אחרי אכזבה מדומיינת או שתיים.

אין לי פנאי לרדוף אחר סקס. אני מעדיפה כשסקס בא אליי. זה תורם לתחושת הערך העצמי ומשמר את הפאסיביות של האינטראקציות החברתיות שלי. מהבחינה הזו, מערכת יחסים רומנטית היא אידיאלית עבורי: הסקס תמיד זמין ותמיד טוב, ואני לא נדרשת לגלות עניין מזוייף בשותף שלי לאחר מכן.

בלילה הראשון שלנו יחד, ניכר היה שמ' הוא המאהב הטוב ביותר שהיה לי. כל הלילות הראשונים שקדמו לו היו רובם ככולם נסיונות הססניים לחבר שני אנשים יחדיו, לקשור אותם בלולאות כאב עד שהקשר הופך הדוק די הצורך ולומד להפיק עונג. בן הזוג הקודם שלי אמר ש"הפעם הראשונה יחד אף פעם לא טובה" ואולי היה די בכך ללמד על ההמשך.

מ' היה ועודו מאהב שונה מהמאהבים שקדמו לו. הוא רווי כוחות ומסור לעונג, קומוניקטיבי, דומיננטי ונאבק להצניע את החוזק שאצור בו. לפעמים הוא מטלטל אותי כבובת סמרטוטים האמונה על מאוויו. לפעמים הוא מבקש לבחון את חוסני וירכיי נענות לאתגר. לפעמים הוא קובר את עצמו באיבריי ומחלץ מתוכי זעקות שבר. לפעמים חולפות שעות רבות לפני שהוא מציע לי את כתפו למנוחה.

כתיבה טובה על סקס יכולה להיות משחררת כמעט כמו הדבר האמיתי. קצת מביך להודות שאחרי כל השנים הללו מול המסך הלבן, בטני עדיין נתקפת פרפרים כשאני מתחילה לכתוב מבלי לדעת היכן אסיים. אחר כך מתקיים משא ומתן ביני לביני, כמה אני מוכנה להתמסר ומה אני מקווה להשיג בתמורה לגילוי. לבסוף, אם אכן הגעתי לסוף, מתפשטת בקורקבני תחושת סיפוק והקלה.
אולי כתיבה מחזיקה במסתורין רב יותר מאשר סקס, שהרי בסקס אני תמיד גומרת.

icecreamconeSMALL

מימס

טקסט קצר על מלחמה

לחימה מחלצת מתוכי תבוסה. אולי אלה רגשי אשמה נשיים על שאיני מחוספסת מספיק, שאני רגישה מדי, נעדרת רוח קרב, משוללת שנאה. רגשי אשם של בחורות צעירות שכל ייעודן במלחמה הוא להיאנס ולהירצח תחת ידיים זרות. לא חלק ממערך ההגנה האקטיבי. אולי תומכת לחימה פאסיבית, על הגב, או נושכת קרסוליים.

אף אחד עוד לא אמר זאת במפורש אבל ניכר שהדעה שלי לא מעניינת. בחורות לא מבינות במלחמות. כל אבחנה שיוצאת את פי היא מתקתקה מדי, נאיבית או לוקה בחסר, בפרט כשלא אחזתי מימיי בכלי זין, מהסוג שגומר על האויב.
זה מה שאני יודעת להיות: עורף עלום. כזה שלא שואלים לדעתו, כזה שבזמן אמת מפנה את מקומו לגברתנים עם הטנקים, האפודים וראשי התיבות. יש לי אמנם פתק הצבעה ואת האינטרנט בתור מיקרופון, אבל מי ירצה לשמוע אותי בכלל, ומי דיבר אלייך יא מכוערת. אפילו ערבי לא יגע בי אם אני אלך לעזה, אז אולי יש למה לצפות.

מי אמר שאין פרטנר.

כמו חיה פצועה, לכודה במלכודת ציד, תכף אכרסם ברגלי ואשתחרר מן הכבלים. לאחר מכן אגרור את גופי למאורה או למצע ירוק ונוח, ואמתין בסבלנות להחלמה. אולי ינקרו בי ציפורים וירמשו בי תולעים, אבל במלחמה כמו במלחמה צריך להיכנס באמ-אמא של מישהו.

 מימס

מימס

Saddled Seduction

אחת הה[א]נחות השגויות לגביי היא שאינני שלמה. גברים כותבים לי ומציעים את מרכולתם, אף על פי שהם יודעים שאני במערכת יחסים, כמו הייתי קלה לפיתוי ופשוטה לפירוק. ישנם גברים משחרים לטרף, שמחפשים הגדרה עצמית בבת זוג נוחה להשפעה. מישהי שיוכלו לפרוש דק-דק על שקופיות של מקרן, להעביר אחת-אחת בלחיצה זריזה ולחזות בתזוזותיה ממקום מושבם החשוך.

הצפייה הזו הופכת עבורם לנקודת התייחסות להצלחה: אם הצליחו לשזור את חייהם בחייה של אחרת, אם הצליחו לשנות בה דבר-מה קטן ככל שיהיה, אם הצליחו לומר את המילה האחרונה, אם הצליחו להעמיד אותה על דיוקה, אם הצליחו לבודד את חלקי גופה ולמשול בהם בחשיכה.

אני לא נערה בהפרעה מסרט ארט-האוס. אני לא מחפשת גבר או דת או תכנית אימונים שיטלטלו אותי אל עבר גילוי או הרס או סקס או ריפיון. אני לא זקוקה ליד מכוונת, לתשובה, להצלה, לאלטרנטיבה, להשקפת עולם חדשה.  אני לא "לאכול, להתפלל, לאהוב". אני לא ז'ולייט של דה-סאד. אני לא מנפצת אגרטלים ומאוננת עם השברים.

לא כל כך פשוט או משתלם להפעיל עליי מניפולציות, לנפנף בי כאסמכתא לגבורה גברית או לריסון רך.
מישהו פעם אמר שיש לי פרומונים, ואולי הרעב נישא בהבל פי. אם כן, המרכיב הסודי – הממלא, הדוחס, החודר – ודאי מצוי בדבר-מה שעוד לא טעמתי. גבר כמוך, למשל. כמו כל הגברים האביונים הללו שכותבים ומשוכנעים שיש להם דבר-מה חדש, טוב יותר, להציע לי. כמו כל הגברים שלא מכבדים את הבחירות שעשיתי, בלעדיהם, מחוץ לשדה הראייה. כמו כל הגברים שמחפשים אישור בתיבת הדואר של בלוגרית אחת עם כל המאפיינים הויזואליים של סטריאוטיפ נוח לאיגוף. כמו כל הגברים שבטוחים שהנה, רק עוד משפט אחד, שניה, אני גומרת.

מימס

מימס