Blood for the nation

מצאתי מכתב שהמחנכת שלי בשנה שעברה כתבה לי בסוף השנה:

20.6.04
את ילדה אינטליגנטית ויפה.
אני מקווה שתמצא הדרך
להשכין שלום אמיתי עם חברותייך.
אני יודעת שעברה עלייך שנה לא קלה
ומאחלת עבורך שהשנים הבאות יהיו
טובות ומוצלחות מכל הבחינות.
תני לכשרונך לבוא לידי ביטוי
והשארי נאמנה לעצמך ולדעותייך. 

בכיתי כשקראתי את זה. שמחתי שזה היום האחרון ללימודים. חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא מאוד ריגשה אותי.

מימס

מחשבה מפתיעה

כבר שנתיים שאני מנסה לנשק אותו, והנה זה סופסוף קרה. מדהים. מושלם כמו שתיארתי. כמו שאני תמיד רוצה שינשקו אותי ואף אחד לא מצליח. איתו היה פשוט מושלם. השפתיים הרכות והמלטפות שלו, הלשון שסקרה את שלי בעדינות מפתיעה ומדהימה.
אני אוהבת איך שהפה שלי מתאים בדיוק לשפתיו. חבל שזה לא יקרה עוד.

אני יוצאת החוצה איתו, הוא מדבר בפלאפון עם אחת שיש לו קטע איתה. הוא לא הצליח איתי לפני שנה בגלל מישהי שהיה לו קטע איתה. הוא מחבק ונותן נשיקה. מסיים ב"שיהיה לך יום נפלא" ופונה לכיוון הנגדי.

אני הולכת לתחנת האוטובוס המומה ומחויכת. האוטובוס מאחר קצת. כשהוא עולה למעלה, ורואים תצפית על כל הגבעות שמסביב ביום החורפי הזה, אני מגלה מחשבה שהייתה אמורה להכות בי לפני חודשים. אני מגלה שאני כבר לא קטנה.

מימס