הכל נמצא

"איך אני אוהבת ללמוד כאן. הלוואי שכל הקורסים שלי היו מתקיימים בבניין הזה."
"באמת? זה טוב לדעת. אני דווקא הייתי רוצה ללמד במקום אחר."
"איפה?"
"בספריה."
"הספריה היא חלום. אי אפשר להיכנס אליה מבלי לחייך. אבל איפה אפשר ללמד בה? באודיטוריום?"
"אפשר ללמד בה, כן. יש כיתות. אולי בשנה הבאה אבקש."
"תאסוף את כל המשובים ותנצל אותם לטובתך."
"הו, אני לא יודע."
הוא מהרהר רגע קט.
"אני לא מקבל משובים כל כך טובים."
"למה לא?"
"משהו… התלמידים כנראה צריכים… אני תמיד אומר שאני לא סטנדאפיסט."
"אולי התלמידים מפונקים."
"פעם זה לא היה ככה. לי למשל היה מורה, גאון. המומחה מספר אחת, אבל ללמד? הוא לימד כל כך משעמם."
"איך יכולים לתת לך משוב רע? תראה איזה נחמד אתה, עומד פה איתי, מדבר, מחייך."
"אני… אני לא יודע למה התחלתי לדבר על משהו כזה, פרטי. אף פעם לא שאלו אותי."
התור מתקדם באיטיות, משנה צורה ושוב נשבר. הוא תופס את מבטה של מגישת הקפה.
"אפשר אספרסו כפול אחד בבקשה?"
היא מהנהנת ומסתובבת.
"רגע, יש לנו עוד הזמנה!" הוא מודיע בקול, משדל אותי להתקרב לעגלת השירות.
"הפוך רגיל" אני מבקשת ופונה אליו, "איזו סמכותיות הפגנת!"
הוא מחייך.
"תזכירי לי מה את לומדת?"
"פילוסופיה."
"ואיך זה?"
"נהדר, אבל רק התחלתי."
"ברצינות?"
"כן, שנה א'."
"וואו, וואו. אז מה את לומדת?"
אני מונה את רשימת הקורסים. הוא מציין את שמות המרצים ואני מאשרת. הוא שואל לגבי מרצה אחד אך לא לגבי האחרים, ומחייך כשאני מחייכת.
"כל הכבוד, זה הרבה מאוד. קיבלת כבר את הקפה שלך?"
הוא ממתין מאחוריי. אני לא מוסיפה סוכר ומוותרת על מכסה.
עכשיו אנחנו הולכים במסדרון. אני מבחינה שאנחנו צועדים באיטיות וכמו לוחשים זה אל זה.
"מה תחום המחקר שלך?"
"פילוסופיה מהעת החדשה ועד למאה ה-20. בעיקר המאה ה-20."
"התלמידים של היידגר?"
"כן, בדיוק."
אנו מגיעים לכיתה. על שולחנו מונחים ספרי עיון בגרמנית.

כבר ניהלתי את השיחה הזו פעם. הכל חסר, הכל נמצא.

photo 3-03-01

מימס

2 תגובות בנושא “הכל נמצא”

  1. אני חולמת שתוציאו ספר, יש משהו ממש קסום באיך שהמילים שלך מתחברות..
    בהצלחה בלימודים! 3>

  2. אנחנו באותו גיל, גם אני התחלתי ללמוד השנה, וגם לי נשבר הלב לא מזמן. גם אותי אף אחד לא מעניין באמת. אני קוראת אותך כבר המון זמן ואף פעם לא מגיבה, ואיכשהו תמיד מזדהה איתך. את תמיד כותבת משהו שמתאים לחיים שלי, תמיד בזמן הנכון. לפעמים החיים שלנו מקבילים באיזשהו קטע מוזר:) מניחה שכך גם חייהם של עוד סטודנטיות טריות בנות 26… בכל מקרה, ממשיכה לקרוא אותך, אל תפסיקי, את מדהימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *