תומס וקלרה נכנסים אל כנסיה עתיקה בעיירה צרפתית קטנה.
תומס מסביר לקלרה, בפרץ שמחה, אודות תא הוידויים.
"כרעי והתוודי על חטאייך", הוא מעודד אותה ומושך בזרועה. קלרה מבולבלת, צוחקת, מנסה להדוף אותו.
"הנה, אני אהיה הכומר ואת תספרי. אם רצחת מישהו, אני שולח אותך למסע צלב."
–
בנורמנדי, פרחים כחולים ושתילי לבנדר מקשטים כיכרות מרכזיות.
תומס וקלרה ממתינים תחת סככה בפארק קטן ויפה שמברך את באי בית הדואר. תומס שואל "האם הגשם יפסק אי פעם?"
קלרה מחייכת.
אי אפשר שלא לחייך.