Gallow

I climbed up the rope after you. I did everything you said. I followed the rules.

So now we're in my dream, and we're hanging from the top of the world. Two single ropes dangling down and it's late in the afternoon. They'll be wondering where we are by now.

We both climbed up to prove a point and now nothing will ever get us down. I'll keep losing pounds on my single thread and you'll keep staring up and away from me. Up here you can get away with it- but not in the real world.

I look down, thinking how I've left this earth just so you could keep me hanging.

I wish you'd let go, reckon with me just once, but I don't want you to fall. That means hanging in the sun without you.

I love you enough to release my grip, but that means you win this time. You win for good.

Nothing counts when we're on your field. Nothing is beyond my strength. We're not equal. I rise to the challenge whilst you sit and watch. It's always your world and your rules, yet I choose to follow you up that rope, time and again.

So I stay hanging on for now, in hopes you'll look my direction, and realize you've put me in danger, too

Measurements

יש שם דירת 2.5 חדרים על אבן גבירול ואני אמכור את עצמי עבור $650 כל חודש.
זו הדירה שאני רוצה בשבילנו.

אתה לא חייב לישון איתי במיטה ואתה לא חייב להיות שם כשאחזור הביתה אם רק תיתן לי לאסוף את השיער, אפילו מאחוריי האוזניים. מותר לך לצאת עם החברים שלנו בלעדיי, כי קצת טוב לי עם השקט, לפעמים.
אתה יכול להביא בחורות הביתה, אבל לא יותר ממני. אסור לך להיות נחמד לבחורים שאני שוכבת איתם. אתה יודע שבכל מקרה לא יהיו הרבה כאלה, כי קשה לי.
ומותר לך לבקש ממני לעלות במשקל, אבל רק אם אתה באמת מוכן לאהוב אותי.

מימס

Window Shopping

20/4/06, 20:41
Grainy,
Boiling under troubled sky
You pinch the needle into my thigh
And your gasoline spreads
Like disease.

29/4/06, 12:50
קינג ג'ורג' פינת החשמונאים
I go window shopping everywhere
But it's only to look at my reflection

אני שוקלת 46 קילו. אתה חותם, "נתון מספרי של כמה רע לך."

מימס

Truth

אני לא יכולה להטיל את האשמה עליו. אין כאן כל אשמה, אבל אני לא יודעת איך להתייחס אליו, ואלינו. לתת לאדם כל כך יקר לחצות את הקו הזה, זה כמו כריתת עורק ראשי ותמיהה לגבי כישלונו של הגוף.
אני כועסת עליו כל כך כי באותה המידה בה הוא יורק לכיווני את האמת שכל כך קשה לי לקבל, הוא גם מתנער מדברים בתירוצים של השלכה. אני תוהה אם הרעל שלי כלפיו הוא אותו רעל שחשבתי שאני מקבלת ממנו.

אין לי שליטה, או אם לדייק – אין לי את אשליית השליטה כשאני כל כך רחוקה. כולם עושים ככל העולה על רוחם במקומות אחרים, ואני יושבת בבועה ומחפשת סיכה שתשבור את הסבון. אני לא מרגישה נלקחת בחשבון.

גאות עוברת מעל מעגל החול שלי.

מימס