קטגוריה: שירע

את מפרץ חיפה אפשר לראות מאירופה.
החלונות צפופים, להניס את הקרה,
ובאוניברסיטה מגישים מאפי אוכמניות.

אני סטודנטית, כלומר תייירת,
לא מנכסת את המבוכה.
צדה מקומיים בתואנה של הַכוָונָה.

הפשל מכנסיך בנקודת הבידוק הבאה.
אולי לא מצטיינת דיקן
אך מצטיינת עד כאן.

אתה תגיד "תודה",
אענה "אין בעד מה",
אבל לא תשמע, בגלל הזין.

ישתהה על שפת כוסית ללגום נשיקה
ואם לא ימצא הדרך חזרה אל ליבה
ירטיב סיגריה בצער
ואת עיניו במבע עיניה
וימעד בכל הדרכים שלא מובילות אליה.

 

מימס

רוח-לילה מאספת
עננים כמו רוח-יום.
הרחוב רדום, הגו זקוף
מול יללת מאהב שוטה.
הקצב הואט,
הוא את,
הוא את.

השמש מוציאה לי נמשים
ותיאבון
ואני רוצה להיות כל כך
אינטימית
עד שתוכל ללקק
מלח מהנשמה שלי
ולכתוב סונטות על
הלשון שלי
ולגעת לי עמוק
בכעס.

אוזניך תרות אחר ריגושים מוזיקליים אך אני מפיקה את הצליל הנעים ביותר. נגן אותי, או שאתנגד לך.

*

ודאי היו לך נשים רבות
שהבטיחו להיות,
גזעים לכרות,
עתיד לבנות.

ודאי היו לך נשים רבות
שהבטיחו לשלוח גלויות
עם עיניהן היפות
בשבילך לתלות.

ודאי היו לך נשים רבות
אך אני רוצה הכל:

שמחתך בין רגליי הפשוקות
שפתיך נושפות הבטחות
עיניך לחות וקרועות
ושנותיך, רבות וחולפות.

הן תוכל אהבותיך למנות
ולהתענות בזיכרון הלילות,
כי ודאי היו לך נשים רבות
אך רק בי תוכל לחיות.

*

אינני ציידת לילית, לא תראוני מתגנבת בעלטה. על כן אינני נותנת תשוקה בחושך, סבורה שאת אושרי יש לראות.

*

לבסוף,

הנח לכתפיך ליפול,
ללשונך לצנוח בי.
דבר איטי,
דבר איטי הלילה.

 

מימס

1.
האם המהמר על המנצח
רואה בו אלוף
או סוס?

וכשפרסות לוחצות על חזו,
האם זה טבעו
או קו סיום?

 

2.
מה יעשו הנאהבים
שאינם אוהבים
חופים?

יתנו תשוקתם
מעל המפרץ
ולא בתוכו.

 

3.
ומכיוון שלא נוכל
לסנגר על
עצמנו,

הבא נסכים להאשים
את המילים
במחלתנו.

מימס