בבורדל התודעה עם קאמי. השינה טרופה והאורות האדומים מזכירים הבהובי סמאטרפונים.
"אלבי, כפרה, כבר ארבעה עשורים קוראים אותך עם שגיאות דקדוק."
הוא מושך בכתפיו, "למען האמת, הדרך איננה חשובה. הרצון להגיע יש בו די."
דילוג לתוכן
הבלוג של מימס וילמה