הנח לי
להיות
פצע מגיר,
וריד בולט,
אגרוף קפוץ,
גלד מסמיק.
עפעפיים דומעים
ברוח,
סוגר לחוץ
במודעות עצמית.
ואז,
פתח אותי.
מימס
דילוג לתוכן
הבלוג של מימס וילמה