בית הקפה קטן ומנומק. ללקוחות קוראים "פטרונים" ואין הם מזדמנים. לקרואסון מרקם של בריוש ומגישת הקפה נותנת בי שנאה.
מימס וילמה, תיירת בכל מקום. מבקרת מסעדות כשלשונה עסוקה. מתגלגלת במדרונות כדי לא לחפש חנייה. אוכלת מהיד שמאוננת לה.
גרם מדרגות מוביל אל הקומה העליונה. מישהו עובד מאחורי דלת נעולה, משדר אות, משקשק קרטון, מסרב לגווע בדממה. היי שם, אתה צריך עזרה? יש פה טלפון ציבורי אם אתה יודע לתפעל קופסא.
כמה משיערותיי כלואות ברוכסן מזוודה. אני קוראת לזה, בטעות, "אהבה".
פינת שדרות הנשיא והחורשה. מגישת הקפה שואלת, "אז מה את רוצה?"
