אותות

משדרת אותות, אבל לא מצוקה. מבולבלת מאוד, בייחוד מאפשרויות. ועם פרצוף נפוח משינה וגוף שלא נשמע לנשמה, אפשר לחוש בשינוי שטרם מגלה פניו, אך הלימות תופיו מפזרות את העננות מעל חיפה.

בעוד כמה ימים אהיה בת עשרים ושבע. לא כותבת מספיק, אבל תמיד מתרשמת.

20160910_114812-01

 

מימס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *