קטגוריה: שירע

אני רוצה להקיא
עץ,
כדי שמשהו מתוכי
יצמח.

את פניי מסגר במ"ם
רכה וחמה
לתת בך שלווה.
את ישבני לטף ביו"ד,
שתעלה אל התקרה
בשאגה.
נקר את עיניי ברי"ש,
כשהן שואבות לתוכן
את כל החמצן.
ולאהבה תן עוד יו"ד,
רזה וקמצנית,
שבלעדיה לא תוכל לקרוא בשמי.

קיבלת עיניים במקום שפתיים ואני אגודלים במקום אצבעות.
האלים מדברים בשבחנו: זו המנסה לתפוס את זה המבקש לראות.

מפנה מקום על הספה
לאישה בלתי נראית.
הכרית שוקעת,
וגם הלב.

ברחתי מיקנעם
[נזדקקתי לכמה בריחות כאלה],
ברחתי מתל-אביב ומפריז
[אבל עוד על כך בפעם אחרת],
ברחתי מההוא שחשב להתחתן,
ברחתי מהאקדמיה ומהבטחותיה,
ברחתי מהפסיכותרפיה
כשעקרבים מנשכים בקרסוליי,
ברחתי "מ" כשהיה "אל",
ברחתי מאחריות
ומאלוהים,
ונשארתי עם עצמי, מכותרת.