את פניי מסגר במ"ם
רכה וחמה
לתת בך שלווה.
את ישבני לטף ביו"ד,
שתעלה אל התקרה
בשאגה.
נקר את עיניי ברי"ש,
כשהן שואבות לתוכן
את כל החמצן.
ולאהבה תן עוד יו"ד,
רזה וקמצנית,
שבלעדיה לא תוכל לקרוא בשמי.
דילוג לתוכן
הבלוג של מימס וילמה