שפינוזה יושב על כיסוי המיטה, מביט בכפות רגליו. שבע בבוקר בבורדל התודעה ואני מקבלת על בסיס מקום פנוי.
"אהבתי פעם מישהו כמוך," אני חולצת את נעליו.
"עילוי?"
"אנוס."
דילוג לתוכן
הבלוג של מימס וילמה